מכירים את האיקיגאי?
זאת שיטה יפנית למציאת היעוד/עיסוק האידיאלי שלנו, שמורכבת מ-4 המישורים האילו:
1. מה אני אוהב לעשות?
2. מה אני טוב בו?
3. על מה יהיו מוכנים לשלם לי?
4. למה העולם זקוק?
הבעיה היא שאנשים שמים דגש גדול מידי על סעיפים 2-4.
הגישה שלי היא שונה:
אני בכלל לא מסתכל על הסעיפים האילו עד שאני לא עונה על השאלה:
מה הכי מרגש אותי לעסוק בו?
העבודה היא קודם כל פנימה ורק אח”כ החוצה.
זה גם משהו שאני מלמד בקורסים שלי. אני קורא לזה “מחקר לב”.
לפני שניגשים למחקר שוק – שזה הבחוץ,
מה הלב שלי קורא לי לעשות?
מה בא לי לעסוק בו?
מה הייתי רוצה ליצור?
עזבו עכשיו אפשרי או לא אפשרי, אם יש לי ניסיון בזה או אין.
כל זה פחות חשוב.
באנו לפה לעשות מה שאנחנו אוהבים! אנחנו!
ולא מה שהעולם זקוק לו!
והקטע הוא,
שמה שהלב שלנו קורא לנו לעשות זה גם מה שהעולם זקוק לו.
למה?
כי אנחנו מלאים ביצירתיות ושפע, וידע ורעיונות ומתנות שיכולים לתת.
תמיד יהיה מי שירצה ללמוד מאיתנו, ולקבל ערך מאיתנו!
אז לפני שאתם רצים לכל העניין העסקי, תעצרו רגע ותחשבו:
מה אני באמת רוצה?
איזה חלום יש לי?
מה בא לי ליצור?
מה הייתי רוצה לשתף עם העולם?
אפילו אם כסף לא היה קיים.
זאת נקודת הפתיחה.
זה הבסיס לבניין. בלי זה הוא לא יעמוד.
להסתכל רק על החיצוני, ועל איפה יש פרצה בשוק שאני יכול להיכנס,
או איפה אני יכול לעשות כסף, בלי שזה מחובר ללב זה בזבוז זמן.
מי מתחבר?
